הסיפור של מולושט
הסיפור של מולושט
- בישראל:
- אמא, שני אחים ואחות
- באתיופיה:
- מולושט, בעלה ושלושת ילדיהם — בגונדר
- שנות המתנה:
- 17
“אמא שלי בישראל. אני בגונדר. כבר שנים שאנחנו משפחה דרך שיחות וידאו.”
הם מחכים באתיופיה. המשפחות שלהם מחכות בישראל. הגיע הזמן לסיים את הקרע.
מחכים לעלות. מחכים להתאחד.
אלפי בני קהילות יהודיות באתיופיה ממתינים כבר שנים בגונדר ובאדיס אבבה לעלות לישראל ולהתאחד עם משפחותיהם. המאבק להעלאת יהודי אתיופיה פועל כדי לסיים את הקרע הזה.
12,000+
ממתינים בגונדר ובאדיס אבבה
25
שנות המתנה — יש שממתינים אף יותר
8,000+
משפחות שנקרעו בין ישראל לאתיופיה
דקה אחת שמסבירה הכל
🎥 ליאור ספרנדו
הבעיה — בשלושה משפטים
אלפי בני קהילות יהודיות ממתינים בגונדר ובאדיס אבבה, חלקם למעלה מעשרים שנה, לאחר שעזבו את כפריהם בעקבות הבטחות לעלייה.
בני משפחותיהם מדרגה ראשונה — הורים, ילדים, אחים ואחיות — חיים בישראל, משרתים בצבא, עובדים ומחכים.
החלטות ממשלה שהתקבלו לא יושמו במלואן, והמשפחות נשארו קרועות בין שתי מדינות — בגלל בירוקרטיה.
מה אנחנו דורשים
החלטת ממשלה ברורה
החלטה מחייבת עם לוח זמנים מוגדר להמשך העלייה ולאיחוד המשפחות.
תקציב ייעודי
הקצאת תקציב מלא לביצוע העלייה, הקליטה ואיחוד המשפחות.
השלמת בדיקות הזכאות
סיום מהיר, שקוף והוגן של בדיקת הזכאות לכל הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה.
איחוד המשפחות בישראל
לאפשר להורים, ילדים, אחים ואחיות להתאחד — כי משפחות לא צריכות להיקרע בגלל בירוקרטיה.
אלפי בני קהילות יהודיות באתיופיה ממתינים כבר שנים בגונדר ובאדיס אבבה לעלות לישראל ולהתאחד עם משפחותיהם. בזמן שהוריהם, ילדיהם, אחיהם ואחיותיהם חיים כאן בישראל, הם נשארים מאחור — בתוך מציאות של המתנה, חוסר ודאות, קושי כלכלי וכאב משפחתי מתמשך.
המאבק להעלאת יהודי אתיופיה פועל כדי לסיים את הקרע הזה.
אנחנו דורשים מממשלת ישראל לקיים את אחריותה המוסרית, היהודית והמשפחתית: לקדם החלטת ממשלה ברורה, להקצות תקציב ייעודי, להשלים את בדיקות הזכאות ולאפשר למשפחות להתאחד בישראל.
זה לא רק סיפור של עלייה.
זה סיפור של משפחות.
זה סיפור של אחריות.
זה סיפור של צדק.
סיפורי משפחות
מאחורי כל מספר יש משפחה. אלה חלק מהסיפורים.
הסיפור של אבבה
הסיפור של אבבה
- בישראל:
- אבבה, חייל משוחרר מפתח תקווה
- באתיופיה:
- אבא שלו ואחיו הצעיר — באדיס אבבה
- שנות המתנה:
- 12
“שירתּי את המדינה במדים. כל מה שאני מבקש זה שאבא שלי יזכה לראות אותי כאן, בבית.”
הסיפור של וורקנש
הסיפור של וורקנש
- בישראל:
- הבת שלה, הנכדים שנולדו בישראל
- באתיופיה:
- וורקנש — בגונדר
- שנות המתנה:
- 20
“יש לי נכדים שמעולם לא חיבקתי. אני מתפללת שאספיק.”
עדכונים אחרונים
עדכונים יפורסמו כאן בקרוב. עקבו אחרינו ברשתות החברתיות.
הישארו מעודכנים
הרשמו לקבלת עדכונים על המאבק, הפגנות והתפתחויות.